עיסא דיאב נ' מחאג`נה סלאח אלדין ואח'

החלטה

בפניי בקשות לפטור מתשלום אגרה ועירבון בהם חויב המבקש בגין הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשתו לתיקון כתב התביעה.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה. גם המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, תוך פריסת תשתית עובדתית בדבר העדר יכולת כאמור וקיומם של סיכויים טובים להליך.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי הקשה אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה והפקדת העירבון. לטענת המבקש, מאז התאונה שאירעה ביום 6.9.2005, עקב פגיעתו, לא הצליח לשוב למעגל העבודה ואין לא כל מקור פרנסה. הבקשה כוללת תיאור מפורט אודות מצבה הכלכלי הקשה של משפחת המערער. המבקש המתגורר בבית הוריו יחד עם אחיו ואחיותיו, טוען כי נוכח מצבם הכלכלי, אין באפשרותם של בני משפחתו לסייע לו בגיוס סכום האגרה והעירבון. המבקש מצהיר כי אין ברשותו חשבון בנק או כרטיס אשראי, חסכונות או בטחונות כספיים. לטענתו, אין בידו רכב, נכסים או מטלטלין בעלי ערך.

מעיון בתגובות המשיבים עולה כי אין בפיהם טענות באשר ליכולתו הכלכלית של המבקש. המדינה, שהינה בעלת הדין העיקרית לעניין האגרה, שכן זו אמורה להיות משולמת לקופתה, בחרה שלא להביע עמדה לגופו של עניין, המשיבה 2 – קרנית, הודיעה כי אינה מתנגדת למתן פטור מאגרה ועירבון למבקש ואף המשיב 1 אינו מעלה טענות כנגד מצבו הכלכלי הנטען של המבקש ומציין בתגובתו כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה.

הואיל ושוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש בכי רע ומאחר ועל פניו, ההליך מגלה עילה, ניתן למבקש פטור מתשלום האגרה.

באשר לבקשה לפטור מעירבון, השיקולים שעל בית המשפט לשקול אינם זהים לשיקולים הנשקלים בבקשה לפטור מאגרה. בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 נקבע כי "שעה שבפטור מאגרה ניתנת הקלה מצד המדינה, המוותרת בשלב זה על האגרה שהיא זכאית לה, והמשיבים בערעור, ככאלה, אינם יכולים לקבול על פגיעה בהם או על נזק העשוי להיגרם להם עקב כך, הרי שונה הדבר כשמדובר בפטור מהפקדת עירבון, אשר נועד להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף לפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה, לא ייצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת משום שהמערער הופטר מהפקדת עירבון. לפיכך, על הרשם לשקול שיקולים נוספים לאלה הנשקלים בבקשה לפטור מאגרה...". לכן, על מנת לקבל פטור מהפקדת עירבון על המבקש היה להוכיח כי סיכויי בקשת רשות הערעור שהגיש הם ממשיים, כך שהחשש שהמשיבים יוטרחו לשווא להשיב על בקשת רשות הערעור, בלא שהוצאותיהם יובטחו אינו עומד להם לרועץ (ראה: בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בכינוס נכסים פ"דמה(5) 867).

במקרה דנן, עסקינן בערעור על סירובו של בית המשפט קמא לאפשר למבקש לתקן את תביעתו. הגם שהבקשה לתיקון הוגשה רק במהלך שמיעת הראיות, לא ניתן לקבוע כי הערעור נטול סיכויים על פניו, לנוכח הגישה הליברלית בעניין תיקון כתבי טענות בכל שלב של ההליך. לפיכך, ניתן גם פטור מהפקדת עירבון.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"ע, 11 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: